7 תובנות כמאמאמיה

מה למדתי ב-4.5 שנים מאז שנהייתי אמא שיכול לעזור גם לכן

בואו נהיה בקשר

#1 אל תשחקו במשחקים שלא כיף לכן

הילדים ירגישו שאתם משתעממים וזה לא כיף לאף אחד. אם אתן תהנו - גם הם יהנו. אני למשל אוהבת משחקי קופסא כמו משחק הזכרון, לצבוע חוברות צביעה, לרקוד עם JUST DANCE - למצוא ביוטיוב שירים שאוהבים ולרקוד כמו הדמויות.

2# תנו לילדים להחליט

בין כל סדר היום שארגנתם שהוא חשוב, מצאו נקודות קטנות שרק הם מחליטים, שירגישו חלק חשוב ומשמעותי מהמשפחה. למשל: מה תרצה רוצה לאכול לארוחת  ערב? עם מי תרצי להפגש מחר? מה בא לך לעשות בשעת איכות עם אמא/אבא? גם המפתח ל"גיל שנתיים הנורא" הוא לתת לילד מקומות שליטה ולהחליט. עם הילד השני זה כבר פחות הזוי ומלחיץ כל ההשתטחויות/צעקות וכו' אז יותר קל (לפעמים) לעזור לו להרגע (אתה בוכה כי לא פתחתי את הבננה נכון? או בכלל כי פתחתי? או בכלל כי הבאתי לך אותה ואתה רצית להביא? או בכלל התחרטת שרצית בננה מהרגע שביקשת עד הרגע שקילפתי…??? נו טוב:)

ערב פיצה פיתה לבקשת רום שהכין הכל עם אבא שלו

3# לבקש סליחה על באמת

רוב הריבים בין אחים נועדו למשוך את תשומת הלב שלכם. אני והחצי שלי משתדלים לא להתערב בריבים שלהם ולתת להם לפתור אותם בעצמם (אלא אם זה מגיע ממש לאלימות ובכי ואנחנו נאלצים להתערב…). אני עוד מנסה לחשוב מה החלופה אבל קראתי שלהגיד לילד לבקש סליחה זה לא טוב כי בעצם אני מאלצת אותו להגיד משהו טכני שלא בטוח מחובר להרגשה שלו באותו רגע. אולי  עדיף משהו בסגנון של להגיד "לא נעים עכשיו לאח שלך שהרבצת לו, מה את חושבת יכול לעזור?" יעבוד יותר טוב. 
כמובן ש"לבקש סליחה על באמת" תקף גם אלינו. אם צעקנו או פגענו חשוב שנתנצל בכנות. ככה הם לומדים שני דברים חשובים: 1- זה בסדר וחשוב לבקש סליחה
2- גם אנחנו טועים (שווה ערך- בני אדם!).

לפעמים רבים ולפעמים מתוקים

#4 להאיר את הטוב

במקום להעיר לילדים בפעם המיליון לא לעשות X כי זה מגעיל/מעצבן/לא בסדר, ננסה להתאפק ולהחמיא על הדברים הטובים. איך התלבשת יפה לבד בבוקר, איך עזרת לאח שלך ללכת לשירותים, איך פינית את הצלחת מהשולחן וכו' וכו'. הם ירצו לחזק את מה שאמרתם להם שהם עושים טוב במקום להמשיך לקבל את תשומת הלב השלילית (שהיא גם תשומת לב ולכן אין להם סיבה אמיתית להפסיק אותה, רק אם "נמלא להם את הדלי" בדברים חיוביים ששמנו לב שעשו).

#5 לדאוג שגם לכן יהיה טוב!

הורה שטוב לו מקרין על כולם ועל האווירה בבית. "מילוי מצברים" הוא כל כך חשוב ויכול להיות:

- ללכת לישון שעה מוקדם יותר כדי לא להיות גמורות בבוקר

- להפגש עם חבר/ה
- לעשות ספורט כלשהו:  20 דק' של הליכה (אולי איזה סיבוב ארוך אחרי ששמים את הילדים במסגרות), לשמוע מוזיקה אהובה, פודקאסט טוב או אולי להמיר את הדייט עם החברה בהליכה במקום אכילה או הליכה ואחרי זה אכילה - זה הכי טוב!

- מקלחת ממש ארוכה (ולמתפנקות - אמבטיית קצף עם כוס יין/בירה!)

מה שעושה לכן טוב יעשה לכולם טוב!

הליכת בוקר זוגית בפארק - אנרגיות טובות לפתוח ת'יום

#6 לוותר לעצמך על מטלות בית שאת שונאת לעשות

לפעמים אפשר להזמין אוכל ממבשל/ת או מסעדה אהובה. אוכל שיפנה אותי או את החצי שלי מהכנת ארוחת צהריים/ערב ליומיים ואז יהיה לנו זמן לעשות משהו אחר כייפי יותר עם הילדים מאשר מטלה שאנחנו חייבים. תודה לאל על מכונת כביסה, מייבש (שקנינו רק כשרום נולד!), מדיח, שואב אבק רובוטי, מכונת קפה ובטוח יש עוד מיליון מכונות שחוסכות לנו זמן. אפשר גם להאציל עוד סמכויות על אחרים! חפשו איך לפנות את עצמכם לפעמים שתוכלו להקדיש יותר תשומת לב לילדים בלי לחשוב על כל מטלות הבית שמחכות לכם...


7# LESS IS MORE

לפעמים אני נורא מלאה במשימות ובמחשבות על מה עכשיו, מה עושים, מה צריך, איך פותרים? ואם אני מצליחה קצת לרגע לא להתעסק בזה אני מגלה שדברים לפעמים מסתדרים בעצמם.

יש לכן עוד טיפים או תובנות שלכן מההורות שלכן? דברים שעוזרים לכן ביומיום ויכולים לעזור לכולנו פה? כתבו בתגובות

ואת זה קראת כבר?